שטיחים קווקזים

הקווקז הוא חבל ארץ הררי רחב ידיים, הגובל בים הכספי במזרח, באיראן וטורקיה בדרום ובים השחור במערב. עקב חשיבותו האסטרטגית של האזור, ניטשו לאורך ההיסטוריה קרבות בין המדינות הגובלות בו.למרות ריבוי השבטים באזור, קמו בקווקז שלוש מדינות: ארמניה,גרוזיה ואזרבייג'אן, אשר שומרות על זהותן הלאומית, למרות התנאים האתניים הקשים .

רוב תושבי האזור אימצו את דת האיסלאם, למעט הארמנים אשר נשארו נאמנים לנצרות.

הארמנים מהווים חלק נכבד מאורגי האזור, אך השפעת הנצרות מודגשת רק באלמנטים מועטים.

הם אימצו את הקו האסתטי השליט ואת ייחודם וזהותם הביעו רק באמונתם הדתית לשימושם העצמי.

למרות ההרכב האתני המגוון של תושבי הקווקז והשפעותיהן של תעשיות השטיחים מאיראן, תורכיה, המזרח הרחוק ומאוחר יותר השוק האירופאי, התפתחה בקווקז תעשיית שטיחים מקורית, בעלת אופי עצמאי ואחידות מופלאה.

במאות התשע עשרה והעשרים חלו שינויים בדגמים המסורתיים וסגנונם השתנה והתחדש בתהליך איטי. לצד התפתחות זו, שמרה התעשיה על העיטורים והמסורות העתיקות. בשימוש בצבעים, התרחש מעבר מהצבעים הטבעיים לצבעים סינתטיים ומאוחר יותר לצבעים כימיים.

בחבל קווקז האריגה היא ביתית, ומתבססת על עבודת בני המשפחה. מסורת האריגה עברה מדור לדור, לרבות הנולים, גלגלי הטוויה ושאר הכלים. בקווקז משתמשים האורגים בקשר הכפול התורכי. לולאה המלפפת שני חוטי שתי ועוברת מאחוריהם כך שקצוות הקשר יוצרים  את פלומת השטיח.

לשטיחים מאיזור הקזאק, גנג'ה וקרבאק פלומה גבוהה וצפופה. פלומה בינונית נמצא באיזורים: שירוואן, דגסתאן, קובה, צ'יצ'י וטאלין.

השטיחים הקווקזיים מצטיינים בצבעיהם המשובחים, כאשר הקרם, האדום והכחול משמשים כצבעים עיקריים ואילו השחור, הירוק והחום כצבעים משניים. הכישרון למזג את הצבעים , כהים בבהירים, בשילובים נועזים, יוצר משחק של אור וצל, עד לכדי יצירת שטיחים באיכות אמנותית.

דגמי השטיחים לרוב גיאומטריים, המוטיבים זוויתיים ויוצרים קומפוזיציה ישרה. הקו המעוקל האופייני לשטיחי פרס, נדיר בשטיחי קווקז.